תפקיד המלך העירום
והילד קרא "המלך עירום" , והציבור ראה שאכן, המלך מסתובב עירום
כביום היוולדו.
כולם ראו את מערומיו.
סוף כל סוף התבייש המלך.
לקח רק ילד אחד שבתמימותו לא התבייש לומר את האמת לאחר שנות הסבל הרבות של
אזרחי המדינה מתופעת הבזבוז והביזוי של המדינה ותושביה.
הרי כל המיסים שהתושבים שילמו בוזבזו על מלחמות, נדל"ן, מראית עין
והנאות, כלום על ביטחון כלכלי, רווחה, חינוך ותרבות, כלום למען הציבור.
אבל כך נטען - גם למלך תפקיד בכל הפארסה הזו.
לולא בחר המלך להפגין מערומיו לא היה נחשף, וחוסר החשיפה היה משאיר מצב על
כנו.
המלך נאלץ לעשות שמיניות באוויר כדי שייחשף, כדי שהתושבים יתעוררו וסוף כל
סוף יראו לו.
אז מה עוד הוא יכל לעשות כדי שתושבי מדינתו יתעוררו?
כבר מיסים כבדים לקח להם, כבר חוקים חסרי היגיון חוקק להם, כבר השתקת פיות
השתיק, קווים אדומים צייר, אפילו למלחמה יצא, שלא לדבר על נשיקות לאלה ואיומים על
אלה, מה עוד?
נשאר לו דבר אחד מגוחך שיהווה את סוף תפקידו והוא להסתובב ערום בגאווה.
כל הכוכבים והקלפים והגורלות הסתדרו לכך שיאלץ לצעוד כך, ועיניו נעצמו
לראות עצמו וראו רק תהילת עולם.
אכן תהילת עולם גדולה לו למלך העירום, כי יותר חשוב מלחיות זה להתעורר.
ואם התעוררו התושבים ועמדו על שלהם וסוף כל סוף צחקו על הצורר שעשה מהם
צחוק במשך שנים רבות, את תפקידו השיג.
וכשמת המלך העירום ובושתו כאבן על ליבו, התעורר לחיי האמת, אדם אחד ככל
בני האדם.
וכשהתעורר מחלומו בו היה מלך לחיי האמת, אלה שהם נצחיים, הבין את תפקידו כי
ראה את כל מהלך חייו, שמח על כך ששיחק את משחקו כמלך עד הסוף.
טפח על כתפו ואמר – "אני בנאדם אמיץ".
