עמדו המון בני אדם, יחד כגוש, עיניהם מהופנטות והסתכלו על אחד שנאם
בפניהם
זזו כאחד לפי תנועות שפתיו
ובידיו אותם ניצח לכל כיוון אשר חפץ בו.
צייר בעיני רוחם תמונות של דברים אשר ירצו
משופשף וערמומי כמו סוכן מכירות
והם קנו
וקנו
ושילמו ביוקר.
יום אחד בתוך הגוש
אחד מכולם שלח ידו לכיסו ולא מצא דבר
כיסו היה ריק מכל דבר
גם מעקרונות
כך לפתע ניחתה עליו גודל אחריותו למצבו, ופיו נפער
במקומו ננעץ והפסיק לנוע מצד לצד כמו ההמון שמסביבו.
נתקלו בו הנעים ולאחר זמן מה לאט זז מתוך ההמון ונעמד על גבעה ליד
משקיף ורואה את התמונה בכללותה
לפתע ראה
המון שנע למוצא שפתיו של אחד שעומד על גבעה ממול ובעצם הוא בובה
שמופעלת על יד של אחד אחר ומדבר בקולות של קבוצה של אינטרסנטים.
ואיך ידע?
ראה, במו עיניו ראה
הם יושבים מסביב למשחק המונופול, וזזים קונים ומוכרים, וכל פעם
שמגיעים למשבצת, יוצאת הבובה על יד ואומרת לגוש בני האדם מה הם רוצים.
ואלה הולכים וקונים, וקונים, ומשלמים ביוקר.
"וואו, אני לא מאמין!" צעק האחד
ופנה לצעוק אל ההמון "תראו, תראו...תתעוררו"
אבל אף אחד לא התעורר, כי נוח שם בתוך הגוש, אין צורך לחשוב, או לקחת
אחריות,
יש רק צורך אחד, מה שהנואם אומר, קל מאוד להיות שם בתוך הגוש.
אפילו שהכיסים ריקים.
אפילו שמתים.
No comments:
Post a Comment