רצון חופשי ואש בוערת

הנחת יסוד:  סוסי פרא רצים בחופש מוחלט לאן שרוצים. סוסים רתומים לרתמות מאולפים רצים לאן שמכוונים אותם עמוסים במשאות ליעדים שונים.

התבוננות על האדם שהוא סוס פרא:

האדם אשר הוא סוס פרא, ועושה ככל רצונו, יאמרו עליו: "הוא, עושה מה שהוא רוצה."

אילו תכונות באות לידי ביטוי באחד כזה?

חי לפי רצונו, לא משנה מה אומרים לו, מה נהוג, מקובל, בגבולות החוק, במסגרות המוכרות. אדם כזה נתפס בעיני החברה כאחד אשר שם פס על הזולת, וחי רק למען עצמו. הוא אינדיבידואליסט.

מאפיינים

הרצון:

הרצון הוא האש הבוערת המלבה אומץ ואמונה ביכולת להתקדם אדם אל מול עצמו. הרצון דוחף ומניע להגשמת מטרות. כמו טיל שבסיסו בוער וראשו דולק לכיוון שאליו הוא נורה. על הרצון ליצור את העצמי סובב העולם. כל אחד רוצה, לא כל אחד מגשים. אבל האדם שעושה מה שהוא רוצה, מגשים. כי עושה. האחרים יכולים לשאול אותו: "אבל, איך עשית את זה?" והוא יענה בפליאה מהולה בחיוך: "פשוט עשיתי."

המחשבה:

המחשבה של זה שעושה את מה שרוצה, נמצאת בדבר שעושה ובדבר הבא שרוצה. אדם זה אינו משווה בין מה שהוא עושה למה שאחר עושה. כל עניינו הוא בהתקדמותו בחייו. המחשבה מרוכזת מפוקסת כמו חוד החנית, מחשבה זו מובילה אותו לדבוק ברצונו, ואם מתפזרת תיאסף, כי היא רוכבת על רצון חזק ממוקד בעל מטרה ברורה.

הרעיון:

מה הרעיון המשקף את תנועתו? רעיון ההגשמה העצמית. זהו רעיון אשר מלבדו אין מכיר, לכן נע בצורה הנחשבת פראית. בצורה לא מסודרת, לא צפויה, לפחות לא בחוקיות הידועה של מרבית בני האדם. רעיון ההגשמה של האדם מתבטא ביכולת לבטא עצמו במלואו.

העיקרון:

העיקרון המוליך הוא עיקרון ה'אני', כל דבר או כל אירוע נבחן בתוך עיקרון זה, האם מתאים או לא. אם מתאים זהו כיוון נחשב, אם אינו מתאים זהו כיוון שיש לזנוח אותו. תחושתיות חזקה מפעמת באדם זה, תחושתיות המאפשרת לו לחוש כל דבר או אירוע ולפי תגובתיות תחושתית להחליט, האם מתאים לעיקרון או לא. לכן פעמים רבות כשיִשָּׁאֵל "אבל למה אתה לא רוצה?" הוא יענה: "ככה, לא בא לי."

החופש:

החופש המוליך את האדם אשר עושה כרצונו, הוא החופש לבטא את עצמו במלואו. האדם אשר הינו כסוס פרא אינו חש את רגשות הפגיעות, פיו וליבו שווים, ולשונו חופשיה.

מרבית החברה תסתכל על אחד כזה ותגיד: איך הוא מעז להתנהג ככה, לדבר ככה, לעשות ככה?  אלו שאלות שלא ישאל עצמו לעולם, פקפוק מסוג זה אינו נחלתו.

האש הבוערת:

האש הבוערת בחייו מריצה אותו למקומות רחוקים אל מול עצמו. אש בוערת בעיניו והמרחבים פרושים לפניו.

לחברה הרגילה הוא יראה דלוק על דבר, ויוכלו להגיד: איך הוא יכול מצד אחד להיות כל כך חסר סבלנות ומצד שני להתעסק כל כך הרבה זמן עם הדבר הזה. או, מאיפה יש לו את הכוח לעשות את כל זה?

האש הבוערת יכולה לבעור זמן רב עד הגשמת המטרה, כך נראה שיש לו כוח רב לבצע דבר אחד, לעומת חוסר כוח מוחלט לבצע דבר אחר.

הישגים:

הדבר אשר יחשב הישג בעיניו הוא לנצח עצמו. להציב לעצמו מטרה נשגבת ולהשיג אותה. לעבוד להשיגה, בכל דרך אפשרית. הישג בעיניו יכול להיות דבר פשוט כמו להצליח לעשות דבר שמעולם לא עשה. הישגיו אינם נמדדים בעיניו לעומת השאר, יום אחד הוא מתעורר לקבלת הפרס ואז מבין שהשיג דבר בעל ערך גם ביחס סביבתי. אך לא שם את עיניו על כך, לרוב אינו מודע לכך אפילו, לכך שיש אחרים שמתאמצים מסביבו להשיג אותו.

האדם אשר הוא סוס פרא משיג את הישגיו לעצמו.

רודאו של אינדיבידואל

סוס פרא הופך לסוס מאולף או סוס מאולף חוזר לסוס פרא.

הכנעת סוס הפרא:

רתמו אותו, רכבו עליו. הצלחתם, הוכנע. לא הצלחתם, לא הוכנע.

האדם אשר הוא סוס פרא ומונע מעקרונותיו, כאשר ירתמו אותו למוסרות המוסכמות יביע את התנגדותו. האש הבוערת לכיוון מטרותיו תופנה להשתחררות ולקריעת המוסרות מעליו. זהו רודאו של אינדבידואל.

החברה ודאי תגיד, "הוא סוס פרא, לא ניתן לאלפו", כשהוא יברח מבית הספר. כשיפנה כעסו כלפי הגורמים המייצגים את אותן מוסרות, החברה לא תבין למה הוא כועס. ינסו לשלוח אותו לתיקון, הוא מקולקל בכל הקשור לחברה המאולפת, הוא לא סוס מאולף שסוחב עגלה ורוכב ודוהר רק מתי שמותר. האדם שהוא סוס פרא יפנה את אשו וכעסו ויתנער מהמוסרות אשר אינם הומוגניים עם עקרונותיו. כעסו הוא הכלי אשר יקרע מעליו את חוסר ההומוגניות העצמי שמוסרות החברה הכניעו לתוכו. האדם אשר הוא סוס מאולף היה פעם סוס פרא.

 

סוגי ריצה:

סוס הפרא וסוס מאולף ירוצו יחד, הסוס המאולף ירוץ אחרי סוס הפרא. כי הוא מאולף.

סוס הפרא ירוץ חופשי עם סוסי פרא אחרים, יחד כשכולם רצים לאותו הכיוון את אלה נראה כבעלי אינטרס משותף.

סוס הפרא ירוץ חופשי עם עצמו, עם רצונו, מחשבתו, עקרונותיו ומטרתו.

האדם אשר הוא סוס פרא יראה לחברה כאינטרסנט מוחלט.

אלו שילכו אחריו ייהנו מיכולתו לפרוץ את הדרך אל מטרתו. אלו שיחברו אליו לביצוע אינטרס משותף ייהנו מדבקותו במטרתו ויכולת ההנעה העצמית. הוא עצמו ייהנה מעצמו ומההרמוניה עם אלה בעלי עקרונות ומטרות משותפים המבטאים את עצמם במלואם.

סוף דבר:

האדם, חי לפי רצונו, 'כוחו של מה יאמרו' אינו מזיז אותו מעקרונותיו ומהביטוי האינדיבידואליסטי שלו. מתוך כך למי שיגיד לו: "אתה צריך..." הוא יענה: "קודם כל, אני לא צריך שום דבר."

אותם אלו שירצו לעצב אותו לתוך מסגרת הבנתם וחייהם יסתכלו עליו ממעמקי תבניות מחשבתם ומאחורי סורגי ושרשראות אילופם; יתנגדו, יזדעזעו, יאשימו, אבל גם בסתר ליבם יקנאו.

כי האדם שהוא סוס פרא הרץ חופשי בשדות החיים עוצר לאכול את העשב המשובח ביותר במקומות בהם רגלי אדם מאולף לא דורכות.